רע"א 10180/08, חיים וייס נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות
כבוד השופטת ע' ארבל
21.06.2009
העובדות:
1. המבקש הינו רוקח מורשה ובעל בית מרקחת אשר בו הוא שימש כרוקח אחראי עד ליום 1.11.00. כנגד המבקש הוגשה קובלנה על-ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לפי סעיפים 56(א)(1) ו-56(א)(4) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: הפקודה) אשר ייחסה למבקש התנהגות בלתי הולמת את המקצוע והפרת הוראות הפקודה. בעקבות הגשת הקובלנה מונתה וועדת משמעת על מנת לאפשר למבקש להתגונן מפני האישומים ולהביא את המלצותיה בפני שר הבריאות.
2. וועדת המשמעת, בהחלטה מיום 2.1.07, קבעה כי המבקש רכש תרופות מאדם שאינו בעל עסק מורשה בישראל ומכר את התרופות בסיטונאות ובכך הפר את הוראות סעיף 47ב(ד) לפקודה הקובע כי רק בית מסחר לתרופות או מוסד מוכר רשאים לשווק תכשיר בסיטונאות. כב' השופט זיילר, לו הואצלו סמכויות שר הבריאות, קיבל את המלצות הוועדה והורה על התליית רישיונו של המבקש למשך חמש שנים.
החלטה:
1. סעיף 47ב(ד) לפקודה קובע: "(ד) לא ישווק אדם תכשיר בסיטונאות אלא אם כן הוא בית מסחר לתרופות או מוסד מוכר". אכן סעיף זה מטיל הגבלה על חופש העיסוק של האזרח, ואין מדובר בסעיף היחיד המטיל הגבלות על חופש העיסוק בפקודה. ההגבלה בסעיף זה אינה נוגעת לשלילת עיסוק אלא להגבלת אופן המימוש של העיסוק, ולפיכך הפגיעה בחופש העיסוק נחשבת לפחות חמורה.
2. כידוע, חופש העיסוק, ככל זכויות האדם המוגנות, אינו מוחלט. נוסחת האיזון בין חופש העיסוק לזכויות ואינטרסים אחרים קבועה בפסקת ההגבלה המופיעה בסעיף 4 לחוק היסוד. הפגיעה במקרה זה בחופש העיסוק נעשתה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל הבא להסדיר את תחום הרוקחות ורישוי התרופות במדינת ישראל. תכליתו של סעיף 47ב(ד) לפקודה הינה להסדיר רשת נורמטיבית למסחר בתרופות אשר תאפשר שליטה ופיקוח אחר השלבים השונים של המסחר בתרופות. תרופות הן מוצר רגיש ומשמעותי ביותר. יש להן השלכות ברורות וישירות על בריאותו של הציבור. לפיכך, תחום המסחר בתרופות דורש פיקוח ובקרה הדוקים על שלבי המסחר השונים. יצירת שרשרת מסחר מסודרת ומאושרת מקלה על המעקב והפיקוח על העוסקים בתחום ומאפשרת בצורה טובה יותר מניעת תקלות ועבירות מכוונות אשר עלולות להוביל, בסופו של יום, לפגיעה בבריאות הציבור. אשר על כן, סעיף 47ב(ד) אוסר שיווק תכשיר בסיטונאות על-ידי גוף שאינו מוסד מוכר או בית מסחר לתרופות לצורך תכלית ראויה.
3. יש התאמה בין הסעיף הנבחן לבין מטרת החוק. המבקש לא העלה כל חלופה אחרת שיש בה להשיג את המטרה האמורה באמצעי פוגעני פחות.
4. ההפרות בהן הורשע המבקש הינן חמורות והיו עלולות לסכן את הציבור. לא ניתן לומר כי אמצעי המשמעת שהוטל על המבקש הינו בלתי סביר. רכישת תרופות ממקור לא ידוע לצד אחסנת תרופות בתנאים לא נאותים, וזאת כאשר אין מדובר במעידה חד פעמית אלא במספר אישומים המלמדים על דפוס התנהגות, מצביעים על חומרת העניין ומצדיקים את התליית הרישיון שנקבעה למבקש.
כבוד השופטת ע' ארבל
21.06.2009
העובדות:
1. המבקש הינו רוקח מורשה ובעל בית מרקחת אשר בו הוא שימש כרוקח אחראי עד ליום 1.11.00. כנגד המבקש הוגשה קובלנה על-ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לפי סעיפים 56(א)(1) ו-56(א)(4) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: הפקודה) אשר ייחסה למבקש התנהגות בלתי הולמת את המקצוע והפרת הוראות הפקודה. בעקבות הגשת הקובלנה מונתה וועדת משמעת על מנת לאפשר למבקש להתגונן מפני האישומים ולהביא את המלצותיה בפני שר הבריאות.
2. וועדת המשמעת, בהחלטה מיום 2.1.07, קבעה כי המבקש רכש תרופות מאדם שאינו בעל עסק מורשה בישראל ומכר את התרופות בסיטונאות ובכך הפר את הוראות סעיף 47ב(ד) לפקודה הקובע כי רק בית מסחר לתרופות או מוסד מוכר רשאים לשווק תכשיר בסיטונאות. כב' השופט זיילר, לו הואצלו סמכויות שר הבריאות, קיבל את המלצות הוועדה והורה על התליית רישיונו של המבקש למשך חמש שנים.
החלטה:
1. סעיף 47ב(ד) לפקודה קובע: "(ד) לא ישווק אדם תכשיר בסיטונאות אלא אם כן הוא בית מסחר לתרופות או מוסד מוכר". אכן סעיף זה מטיל הגבלה על חופש העיסוק של האזרח, ואין מדובר בסעיף היחיד המטיל הגבלות על חופש העיסוק בפקודה. ההגבלה בסעיף זה אינה נוגעת לשלילת עיסוק אלא להגבלת אופן המימוש של העיסוק, ולפיכך הפגיעה בחופש העיסוק נחשבת לפחות חמורה.
2. כידוע, חופש העיסוק, ככל זכויות האדם המוגנות, אינו מוחלט. נוסחת האיזון בין חופש העיסוק לזכויות ואינטרסים אחרים קבועה בפסקת ההגבלה המופיעה בסעיף 4 לחוק היסוד. הפגיעה במקרה זה בחופש העיסוק נעשתה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל הבא להסדיר את תחום הרוקחות ורישוי התרופות במדינת ישראל. תכליתו של סעיף 47ב(ד) לפקודה הינה להסדיר רשת נורמטיבית למסחר בתרופות אשר תאפשר שליטה ופיקוח אחר השלבים השונים של המסחר בתרופות. תרופות הן מוצר רגיש ומשמעותי ביותר. יש להן השלכות ברורות וישירות על בריאותו של הציבור. לפיכך, תחום המסחר בתרופות דורש פיקוח ובקרה הדוקים על שלבי המסחר השונים. יצירת שרשרת מסחר מסודרת ומאושרת מקלה על המעקב והפיקוח על העוסקים בתחום ומאפשרת בצורה טובה יותר מניעת תקלות ועבירות מכוונות אשר עלולות להוביל, בסופו של יום, לפגיעה בבריאות הציבור. אשר על כן, סעיף 47ב(ד) אוסר שיווק תכשיר בסיטונאות על-ידי גוף שאינו מוסד מוכר או בית מסחר לתרופות לצורך תכלית ראויה.
3. יש התאמה בין הסעיף הנבחן לבין מטרת החוק. המבקש לא העלה כל חלופה אחרת שיש בה להשיג את המטרה האמורה באמצעי פוגעני פחות.
4. ההפרות בהן הורשע המבקש הינן חמורות והיו עלולות לסכן את הציבור. לא ניתן לומר כי אמצעי המשמעת שהוטל על המבקש הינו בלתי סביר. רכישת תרופות ממקור לא ידוע לצד אחסנת תרופות בתנאים לא נאותים, וזאת כאשר אין מדובר במעידה חד פעמית אלא במספר אישומים המלמדים על דפוס התנהגות, מצביעים על חומרת העניין ומצדיקים את התליית הרישיון שנקבעה למבקש.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
